בירור העקרונות המנחים בסוגיית הלבוש בתקנון בית החינוך

(צוות הנהגה וועדת הורים- יהדות):

ü  המושג "צניעות" הינו מושג רחב, הכולל היבטים רבים של התנהגות – הן במרחב החברתי והן במרחב הפסיכולוגי/אישי. כבית חינוך, זהו אחד הערכים החשובים שאנו מעוניינים להקנות לתלמידינו. עם זאת, השימוש הצר במושג זה כבסיס לקביעת קודי לבוש ספציפיים לבנים ולבנות, וכן השימוש הנפוץ שלו בחברה כשם-תואר ("זה לא צנוע, את לא צנועה") מצמצם לעיתים את רעיון הצניעות הרחב יותר לכדי מדידת סנטימטרים. זו אינה כוונתנו, ועל כן אחת הסוגיות החינוכיות העומדות לפתחנו היא כיצד להטעין בבית החינוך שלנו את המושג "צניעות" במשמעויותיו הנרחבות, באופן המנותק משימושיו המקושרים לסוגי לבוש מסוימים.

ü  הקפדה על צנעת הפרט, ובכלל זה הקפדה על לבוש ומראה הולם, הינה סוגיה חשובה ביותר לבית החינוך. בית החינוך מבקש לפתח אצל התלמידות/ים תחושת בטחון בגופם, ביכולות הפיזיות שלהם ותחושה חיובית לגבי המראה החיצוני שלהם. כחלק מכך, חשוב לנו להימנע מהעברת מסרים (ישירים או עקיפים) אשר עלולים לגרום לתלמידים להתבייש בגופם, הן על ידי צוות בית החינוך והן מפי התלמידים האחרים. לכן, על הקווים המנחים בסוגיית הלבוש לשקף מטרות אלו, על מנת ליצור סביבה נעימה ובטוחה עבור התלמידים והתלמידות, תוך רגישות מרבית לסוגיות השונות העולות סביב היחס לגוף. בכלל זה, צריך לתת את הדעת על צורת הדיבור על נושא הלבוש וההתייחסות לגוף, האופן שבו מתייחסים לגוף של בנים ושל בנות, איך נמנעים מ"החפצה" של הגוף דרך התייחסות שאינה הולמת, מי ומי המעירים ואיך זה נעשה.

ü  הסוגיה הספציפית המרכזית שעלתה לדיון בהקשר ללבוש של בנות-  האם יש לדרוש מבנות ללבוש חצאיות בלבד החל מכיתה ה'? ההסכמה הנרחבת היא שחצאית אינה בהכרח לבוש "צנוע" יותר מאשר מכנסיים, במובן שהן מאפשרות לבנות לכסות אזורי גוף הנחשבים פרטיים. אלא, שלבישה של מכנסיים מסוימים משיגה מטרה זו בצורה טובה יותר מאשר חצאיות מסוימות. על כן, ההכרעה הקטגורית שיש ללבוש "חצאית" ולא "מכנסיים" אינה נעשית על בסיס שיקולים של צנעת הפרט. אלא, בעיקר מתוך שיקולים של מה שמקובל לעשות בבתי ספר אחרים, ועל מנת שלא לחרוג מהנוף של הממ"דים האחרים. עם זאת, יש כמה סוגיות שיש לתת עליהם את הדעת:

•  כיוון שאין דעתנו נוחה מהאמירה ש"חצאית הינה לבוש צנוע יותר לבנות מאשר מכנסיים",  זה אינו מסר שאנו מעוניינים להעביר לתלמידות/ים באופן ישיר או עקיף.
•  נושא זה של מהו המסר המועבר מתחדד כאשר מדיניות החצאית חלה רק החל מכיתה מסוימת (כרגע כיתה ה'), שינוי מדיניות אשר הינו סלקטיבי (חל רק על הבנות) והינו שרירותי במידה מסוימת. 
•   מדיניות החצאיות עלולה דווקא לפתוח פתח לבעיות של צנעת הפרט, למשל כאשר חצאית מסוימת אינה מאפשרת השתתפות פעילה במשחקי ספורט, ריצה, תרגילי התעמלות, ישיבה נוחה על הרצפה וכו'. לפעמים, אם לובשים חצאית, אז צריך גם ללבוש מכנסיים מתחת כדי לשמור על צנעת הפרט וחופש התנועה. איך אנחנו רוצים לנווט בתווך הזה, ואילו מסרים אנחנו חושבים שנכון להעביר לבנות ולבנים סביב המגבלות הפיזיות שחצאיות עלולות ליצור?

הצעה לסעיפי תקנון/נושאים לדיון עם התלמידים סביב נושא הלבוש.

למה יש לנו קודי לבוש?

הופעה מכובדת, המכבדת את הגוף שלנו ואת הסביבה בה אנו נמצאים. אנו באים לבית החינוך כדי ללמוד ונלבש בגדים שיעזרו לנו ליצור אווירת לימוד טובה ופורה. כחלק מזה, אנו מקפידים על לבוש נקי ומסודר וכן דואגים להיגיינה האישית שלנו.

שמירה על צנעת הפרט. יש מקומות בגוף שלנו שהם פרטיים ואנו מתלבשים באופן כזה שנוכל לשמור על פרטיות הגוף שלנו.

לבוש שאינו מנקר עיניים שמירה על קודי לבוש אחידים מסייעת למנוע מצבים בהם אנשים מתלבשים באופן הדור או בבגדים יקרים. בבית החינוך אנו משתדלים לחנך להתנהלות צנועה באופן שאינו מנקר עיניים.

לבוש פרקטי. להרגיש טוב בגופינו במהלך היום. נבחר בגדים שמתאימים למזג האוויר, ושבהם אנו יכולים לנוע באופן חופשי. נשתדל להימנע מלבישת בגדים שמגבילים את יכולת התנועה שלנו.

בטחון עצמי ודימוי גוף חיובי. בחירת הבגדים שלנו משפיעה מאד על תחושת הביטחון העצמי שלנו. נשתדל ללבוש בגדים שמעצימים את תחושת הביטחון שלנו ועוזרים לנו לפתח תחושה טובה וחיובית לגבי המראה החיצוני שלנו, ולא בגדים שעלולים לנו לגרום להתבייש בגופנו.

השתייכות קהילתית. ישנם פרטי לבוש מסוימים שנהוג ללבוש בקרב חברות מסוימות ומשדרות השתייכות לקבוצה זו. בבית החינוך שלנו, לבישת חולצה עם סמל "איתן" מסמנת את השתייכותנו לבית החינוך, מאחדת אותנו ומעצימה את תחושת הגאווה הקהילתית שלנו. כמו כן, חבישת כיפה, לבישת ציצית ולבישת חצאית מסמנים את השתייכותנו לקהילת בתי הספר הממלכתיים-דתיים בירושלים.